<h1>העיטור אות ק' קידושין</h1>
<h2>דף מח:</h2>
גרסינן בפרק חזקת הבתים (מ"ח:) אמר אמימר תלוה וקדיש קדושיו קדושין רב אשי אמר אשה קדושיו ודאי לאו קדושין נינהו הוא עשה שלא כהוגן לפיכך עשו לו שלא כהוגן. ורב אחא משבחא ובעל הלכות לא פסקו הלכתא כמאן. ומסתברא דהלכה כרב אשי דבתרא הוא. ורבינא נמי אמר תינח דקדיש בכספא קדיש בביאה מאי איכא למימר ש"מ דהלכתא כוותיה. והא דאמרינן גבי האשה נקנית (קידושין ב':), מדעתה אין בעל כרחה לא דלא אירצית, אבל אי אירצית בתר הכי איכא למימר דהוו קדושין כאמימר. ועד כאן לא פליגי אלא דתלוה לאתתא וקדיש אבל תלוה לגברא וקדיש לכולי עלמא לא הוו קדושי כדאיתא לעיל במודעא.
<h2>דף קסז:</h2>
כתב לישנא דקמאי אית, פלני בר פלני אמר לה לפלנית בת פלני הוי לי לאינתו כדת משה וישראל וכתיבנא ליכי מוהר בתוליכו כסף זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא וצביאת פלניתא דא והות ליה לאנתו בכך וכך תנאה וכו'. (והיא) [והאי] לישנא לאו לישנא דשטר אירוסין הואי דשטר אירוסין בתך מקודשת לי. ומסתברא כלישנא דירושלמי איך אנא פלן בר פלן מקדש ליך אנת פלנית ברת פלני על מנת [דאתן] לך מקמת פלן ואכנסינך ליום פלן ואי אתי יום פלן ולא אכנסינך לא (יהיבנא לך) [יהא לי עלך] כלום וכו'.
